ילדים הנתקלים בקשיים בוויסות רגשי וקשיי קשב זקוקים לגישה טיפולית מתחשבת ומותאמת אישית המכירה בקשר העמוק שבין שני התחומים. מחקרים עדכניים מ-2025 מצביעים על כך שעד 50 אחוז מהילדים עם הפרעת קשב וריכוז חווים גם קשיים בוויסות רגשי, דבר המצביע על הצורך בטיפול מקיף המתייחס לשני הממדים יחד.
מה הקשר בין קשיי וויסות רגשי לקשיי קשב?
קשיי וויסות רגשי וקשיי קשב נמצאים בקשר הדדי מורכב. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לעיתים קרובות חווים קושי בעיבוד ובניהול רגשות עזים, כאשר המוח שלהם מתקשה לקבל ולפרש גירויים רגשיים בצורה יעילה. זה דומה לתרמוסטט רגשי שיצא משליטה – הוא עלול לא לזהות נכון את הטמפרטורה הרגשית או לשלוח אותות שגויים.
הקושי במערכת הוויסות מתבטא במצבי הצפה רגשית, התפרצויות זעם, קשיי התאמה למצבים חברתיים שונים וקושי בהתמודדות עם תסכול. במקביל, הלחץ הנגרם מקשיי הקשב והריכוז יכול לגרום להפרעות נוספות בוויסות הרגשי, ובכך נוצר מעגל של קשיים הדדיים.
איך מזהים סימני מצוקה רגשית אצל ילדים?
זיהוי מוקדם של קשיי וויסות רגשי הוא קריטי ליעילות הטיפול. הסימנים העיקריים כוללים התפרצויות זעם תכופות ועזות שאינן פרופורציונליות למצב, קושי בהירגעות לאחר עוררות רגשית, התנהגות אימפולסיבית בתגובה לרגש, התקשות ביצירת קשרים חברתיים והימנעות או פחד ממצבים חברתיים.
ילדים נוספים עשויים להפגין סימנים פנימיים כמו נסיגה חברתית, חרדה גבוהה, קשיי שינה או אכילה, ותחושות עזות של בושה או אשמה. חשוב לשים לב שהתנהגותם של ילדים עם קשיי וויסות עלולה להיראות כמו של ילדים עם הפרעות התנהגות, כאשר למעשה מקור הבעיה הוא רגשי.
איזה גישות טיפוליות יעילות לילדים אלה?
הטיפול היעיל ביותר לילדים עם קשיי וויסות רגשי וקשב הוא שילוב של מספר גישות המותאמות לגיל ולמאפיינים האישיים של הילד. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מוכח כיעיל במיוחד, כאשר הוא מלמד ילדים זיהוי והכרת רגשות, שיטות הרפיה ומיומנויות פתרון בעיות.
תרפיית המשחק מתאימה במיוחד לילדים צעירים, מכיוון שהמשחק הוא השפה הטבעית שלהם. דרך המשחק הטיפולי, ילדים יכולים להביע רגשות שקשה להם לנסח במילים, לעבד חוויות קשות ולפתח מיומנויות התמודדות. המטפל משתמש במגוון כלים – בובות, חומרים יצירתיים, משחקי תפקידים וסיפור – כדי ליצור מרחב בטוח ומכיל.
גישות נוספות כוללות טיפול משפחתי המתמקד בשיפור התקשורת הבין-משפחתית, הדרכת הורים ללמידת אסטרטגיות התמודדות, וטיפולים משלימים כמו ארגון חושי המתייחס לקשיי עיבוד גירויים.
מה תפקיד המשפחה בתהליך הטיפול?
המשפחה ממלאת תפקיד מרכזי בהצלחת הטיפול. הורים המקבלים הדרכה מתאימה לומדים לזהות טריגרים רגשיים, ליצור סביבה תומכת ויציבה, ולפתח אסטרטגיות התמודדות מעשיות. זה כולל יצירת שגרות יומיות ברורות, הקצבת זמנים לפעילות גופנית ומנוחה, ושמירה על תקשורת חיובית ותומכת.
חשוב שההורים יבינו כי קשיי הוויסות אינם בחירה מצד הילד אלא קושי אמיתי הדורש סבלנות והבנה. שינוי בגישת ההורים ממאבק כוחות לשיתוף פעולה ותמיכה יכול להביא לשיפור משמעותי בתפקוד הילד וברווחתו הרגשית.
איך בוחרים את הגישה הטיפולית המתאימה?
בחירת הגישה הטיפולית תלויה בגיל הילד, חומרת הקשיים ובמאפיינים האישיים שלו. ילדים צעירים עד גיל 6-7 יפיקו תועלת רבה יותר מטיפול במשחק, בעוד ילדים גדולים יותר יכולים להתחבר לגישות קוגניטיביות-התנהגותיות. ילדים עם קשיים חמורים יותר עשויים להזדקק לשילוב עם טיפול תרופתי תחת פיקוח רפואי.
ההערכה הטיפולית הראשונית כוללת בדיקה מקיפה של ההתפתחות הרגשית, החברתית והקוגניטיבית של הילד, כמו גם הבנת הדינמיקה המשפחתית והסביבתית. על בסיס מידע זה נבנית תוכנית טיפול מותאמת אישית הכוללת מטרות ברורות ומדידות.
מתי ניתן לצפות לשיפור?
התקדמות בטיפול רגשי היא תהליך הדרגתי הדורש זמן וסבלנות. לרוב ניתן לראות שיפורים ראשונים כבר לאחר מספר שבועות של טיפול עקבי, כאשר השיפור המלא עשוי להימשך מספר חודשים עד שנה תלוי בחומרת הקשיים ובמחויבות לתהליך.
השיפורים הראשונים מתבטאים לרוב בהפחתת תדירות והעצמה של התפרצויות רגשיות, שיפור ביכולת להירגע לאחר עוררות ושיפור הדרגתי ביכולת להתמודד עם תסכולים. בהמשך ניתן לצפות לשיפור בקשרים החברתיים, עלייה בביטחון העצמי ושיפור בתפקוד האקדמי.
איך שומרים על התקדמות לטווח ארוך?
שמירה על ההתקדמות דורשת המשכיות ועקביות גם לאחר סיום הטיפול הפורמלי. זה כולל המשך יישום הכלים והאסטרטגיות שנלמדו במהלך הטיפול, שמירה על שגרות יומיומיות בריאות ויציבות סביבתית. מעקב תקופתי עם המטפל יכול להבטיח המשך התקדמות ומניעת נסיגות.
חשוב גם ליצור רשת תמיכה בסביבה הטבעית של הילד – בבית הספר, במסגרות החברתיות ובמשפחה המורחבת. כך נוצרת סביבה כוללת התומכת בוויסות הרגשי הבריא ומאפשרת לילד לפרוח ולהגיע למלוא הפוטנציאל שלו.
חשיבות הגישה ההוליסטית
טיפול רגשי יעיל בילדים עם קשיי וויסות וקשב דורש הבנה עמוקה של הקשר שבין הממדים הרגשיים, הקוגניטיביים והחברתיים. גישה מותאמת אישית המשלבת מספר שיטות טיפול, מעורבות המשפחה והתייחסות לצרכים הייחודיים של כל ילד – יכולה להביא לשינוי משמעותי ולשיפור איכותי בחיי הילד ומשפחתו. הקליניקה של ד"ר יעל דפנה טליאס https://www.talias.co.il/ מספקת מסגרת מקצועית ומכילה לטיפול מסוג זה, תוך שימת דגש על הגישה הייחודית של תרפיית המשחק המתאימה במיוחד לילדים בגיל הרך.