בעיות ברצפת האגן אצל גברים ניתנות לטיפול – ולרוב בצורה יעילה מאוד. בניגוד לתפיסה הרווחת, קשיים בשליטה על השתן, כאבי אגן כרוניים, ליקויים בתפקוד המיני ובעיות בהתרוקנות אינם גזירת גורל ואין להשלים איתם. אבחון מדויק וטיפול פיזיותרפי מותאם אישית יכולים לשפר באופן משמעותי את איכות חייו של הגבר – בכל גיל. הבעיה היא שרוב הגברים לא מודעים לקיומו של הטיפול, וממתינים שנים ארוכות לפני שפונים לעזרה מקצועית.
מהי רצפת האגן הגברית ולמה היא חשובה?
רצפת האגן היא קבוצת שרירים ורקמות חיבור המרכיבים את בסיס האגן. בגברים, מערכת שרירים זו אחראית לשליטה בתפקודי מתן שתן והתרוקנות, לתמיכה באיברי האגן, לתפקוד המיני ולשמירה על יציבה תקינה. שרירי רצפת האגן כוללים את קבוצת שריר המרים-אגן (Levator Ani), הספינקטרים (הסוגרים) ושרירי הפינאום. כאשר שרירים אלו נחלשים, מתהדקים באופן כרוני, נפגעים ממחלה או מניתוח – מופיעים תסמינים שיכולים להשפיע על כל תחומי החיים.
חשוב להבין כי רצפת האגן אינה "נושא נשי" בלבד. על פי נתונים מהספרות המחקרית, כ-13% מהגברים יסבלו במהלך חייהם מבעיות ברצפת האגן. בקרב גברים לאחר ניתוחי ערמונית, שיעורי הליקויים גבוהים אף יותר – ולפי מחקרים עדכניים, כ-20% מהגברים יחוו דליפת שתן לאחר ניתוח ערמונית. שיעורים אלה גבוהים עוד יותר כשמדובר בכריתה מלאה. עם זאת, המחקר גם מראה כי טיפול פיזיותרפי מוקדם ואישי יכול לקצר משמעותית את זמן ההחלמה.
אילו גברים עלולים לסבול מבעיות ברצפת האגן?
ליקויים בשרירי רצפת האגן עלולים להופיע אצל גברים בכל גיל ורמת כושר. ספורטאים המבצעים פעילות עצימה חשופים לעומסים מיוחדים על רצפת האגן; גברים לאחר ניתוחי ערמונית (TURP, HoLEP, Rezum או כריתה מלאה) נמצאים בסיכון גבוה לדליפת שתן ולקשיים בתפקוד המיני; ואנשים אשר חוו טראומה, חבלה בגב התחתון, או שמתמודדים עם כאב כרוני באזור האגן – כולם עשויים להיות מועמדים לטיפול.
גורמי הסיכון העיקריים כוללים: גיל מבוגר, עודף משקל, ניתוחים באזור האגן, מצבי דלקת כרונית של הערמונית (פרוסטטיטיס), פגיעות עצביות ועוד. חשוב לדעת כי הבעיה אינה בהכרח נובעת מחולשה שרירית – לעיתים קרובות הגורם הוא דווקא היפרטוניות (מתח יתר שרירי) הדורשת גישה הפוכה לגמרי של הרפיה ולא חיזוק.
מהם הסימנים שמצביעים על בעיה ברצפת האגן?
התסמינים של ליקויים ברצפת האגן בגברים מגוונים ועשויים להופיע בנפרד או בשילוב. הסימן הנפוץ ביותר הוא דליפת שתן – בעיקר במאמץ כגון שיעול, עיטוש, ריצה או הרמת משאות. ייתכן גם דחיפות ותכיפות במתן שתן, קושי בהתרוקנות מלאה של שלפוחית השתן, ותחושת לחץ או אי-נוחות באזור הפרינאום.
בתחום הבריאות המינית, גברים עם ליקויים ברצפת האגן עשויים לחוות זקפה חלשה, שפיכה מוקדמת, כאב בזמן יחסי מין או לאחריהם, ואורגזמה לא מספקת. בתחום מערכת העיכול, בעיות כמו עצירות כרונית, קושי בהתרוקנות, טחורים חוזרים ופיסורה עשויות לנבוע בחלקן מתפקוד לקוי של שרירי רצפת האגן. כאב כרוני באגן – תסמונת CPPS (Chronic Pelvic Pain Syndrome) – הוא מצב נפוץ המוכר על ידי
ארגוני הבריאות הבינלאומיים – ומגיב היטב לטיפול פיזיותרפי ממוקד.
כיצד פיזיותרפיה לרצפת האגן עוזרת לגברים?
פיזיותרפיה לרצפת האגן מהווה את קו הטיפול הראשון המומלץ במרבית הנחיות הקליניות הבינלאומיות. הטיפול מתחיל בהערכה מקיפה הכוללת בדיקה פיזית פנימית וחיצונית, ניתוח דפוסי תנועה, הרגלי שתייה ותזונה, ואיסוף היסטוריה רפואית מלאה. על בסיס הממצאים נבנית תכנית טיפולית אישית.
הכלים הטיפוליים כוללים תרגילים מותאמים אישית לחיזוק שרירי רצפת האגן (המוכרים כ"תרגילי קיגל" – Kegel Exercises), טכניקות מנואליות לשחרור נקודות מתח, ביופידבק (biofeedback) המאפשר לראות בזמן אמת את הפעילות השרירית ולבצע כיוונים מדויקים, ואלקטרו-גירוי לשיקום שרירים שנחלשו. המחקר מצביע על כך שטיפול פיזיותרפי אישי – בניגוד לתרגול עצמאי בלבד – מביא לתוצאות טובות יותר ובזמן קצר יותר.
ביופידבק – כיצד הטכנולוגיה משפרת את הטיפול
אחד האתגרים המרכזיים בשיקום רצפת האגן הוא שהשרירים פנימיים ואין אפשרות לראות את תנועתם. ביופידבק הוא כלי שמאפשר למטופל "לראות" בזמן אמת כיצד השרירים מתפקדים. חיישנים מודדים את הפעילות החשמלית של שרירי רצפת האגן, ומשדרים את המידע למסך. בעזרת כלי זה ניתן ללמוד לבצע כיווץ נכון, להימנע מהפעלת שרירים מפצים שגויים, ולשפר את הסנכרון שבין הנשימה לבין תפקוד שרירי הרצפה.
מה חשוב לדעת על שיקום לאחר ניתוחי ערמונית?
שיקום רצפת האגן לאחר ניתוחי ערמונית הוא אחד התחומים החשובים ביותר בפיזיותרפיה הגברית. לאחר הניתוח, כאשר הקטטר מוסר – בדרך כלל בין 7 ל-10 ימים לאחר ההתערבות – רוב הגברים מתמודדים עם דליפת שתן. מצב זה הוא נורמלי לחלוטין, שכן שרירי רצפת האגן עוברים "טראומה" במהלך הניתוח.
הספרות המחקרית מדגישה את חשיבות הטיפול המוקדם: מחקרים קליניים מצאו כי גברים שקיבלו טיפול פיזיותרפי אישי השיגו שיפור ניכר בשיעורי החזרה לשליטה על השתן בהשוואה לאלה שהסתפקו בתרגול עצמאי בלבד. ניתן להתחיל בתרגול ממוקד כבר ימים ספורים לאחר הסרת הקטטר. נוסף לכך, לטיפול פיזיותרפי לפני הניתוח – שנקרא "Pre-habilitation" – יש ערך רב בהכנת הגוף לקראת ההתערבות הכירורגית ובקיצור תקופת ההחלמה שלאחריה.
כיצד מטפלים בכאב כרוני באגן (CPPS) באמצעות פיזיותרפיה?
תסמונת הכאב הכרוני באגן (Chronic Pelvic Pain Syndrome – CPPS) היא אחת האבחנות השכיחות בגברים, ולעיתים קרובות מוגדרת בטעות כ"דלקת ערמונית כרונית" למרות שאין ממצא דלקתי. המאפיין העיקרי של CPPS הוא מתח יתר שרירי (היפרטוניות) של שרירי רצפת האגן ורקמות האגן, הגורם לכאב באיזור הפרינאום, השופכה, הפין, האנוס והירכיים הפנימיות.
הטיפול הפיזיותרפי ב-CPPS מבוסס על טכניקות להרפיית השרירים ולא על חיזוקם. הפיזיותרפיסט משתמש בעיסוי ידני פנימי וחיצוני, בטכניקות מתיחה ייעודיות, ובהדרכה לסנכרון בין הנשימה לפעילות שרירי האגן. גישה הוליסטית, הלוקחת בחשבון גם גורמים כמו מצב הנפש, דפוסי שינה ועומס פסיכולוגי, מביאה לרוב לתוצאות טובות יותר.
האם גברים פעילים פיזית גם הם בסיכון לבעיות ברצפת האגן?
בניגוד להנחה הרווחת כי פעילות גופנית תמיד מגנה על שרירי האגן, מחקר שנסקר בינואר 2025 (Journal of Science and Medicine in Sport) מצא כי פעילות גופנית עצימה – ובמיוחד פעילות עם נפח גבוה של עצימות מטבולית שבועית – עשויה להעלות את הסיכון לתסמינים של בעיות בדרכי השתן התחתונות אצל גברים ספורטאים. שיעורי הבעיות בגברים ספורטאים נעו בין 3.8% ל-18.8%, כתלות בסוג וכמות הפעילות.
תסמינים כמו דליפות קטנות במאמץ, תחושת לחץ באגן ואי-נוחות בישיבה ממושכת עשויים להעיד על עומס יתר על שרירי רצפת האגן מחקר זה מדגיש. ספורטאים המבצעים ריצות ארוכות, הרמת משקולות כבדות, קרוספיט או ענפי ספורט קרביים נמצאים בסיכון מוגבר במיוחד.
תרגילי קיגל לגברים – כיצד מבצעים נכון ולמה הם יעילים?
תרגילי קיגל (Kegel Exercises) מהווים את אבן היסוד של שיקום שרירי רצפת האגן אצל גברים. העיקרון פשוט: כיווץ מכוון של שרירי רצפת האגן, החזקה ושחרור. אולם הביצוע הנכון אינו טריוויאלי – מרבית הגברים אינם יודעים לבצע את התרגיל כהלכה ללא הנחיה מקצועית. שגיאות נפוצות כוללות כיווץ של שרירי הבטן, הישבן או הירכיים במקום שרירי הרצפה עצמם.
הפרוטוקול המבוסס-מחקר לתרגול כולל כיווץ איטי (החזקה של 8-10 שניות) לבניית סיבולת שרירית, כיווץ מהיר (פליק-קיגל) לתגובת שרירים מהירה במאמץ, ותרגול "הנעילה הפונקציונלית" בפעולות יומיומיות. כמות התרגול המומלצת היא שלוש סדרות של 10-15 חזרות ביום. חשוב לשלב זמני מנוחה מספקים בין הסדרות ולא לאפשר עייפות שרירית.
מה לצפות מתהליך הטיפול הפיזיותרפי?
הפגישה הראשונה כוללת הערכה מלאה: שיחת אנמנזה מפורטת, בדיקה של מנחי הגוף ודפוסי התנועה, ובדיקה פנימית (דרך פי הטבעת) לבחינת מצב שרירי רצפת האגן, הטונוס שלהם, עוצמת הכיווץ ויכולת ההרפיה. הבדיקה מבוצעת בעדינות ובכבוד מלא, בסביבה בטוחה ומכבדת.
לאחר הבדיקה, מותאמת תכנית טיפולית הכוללת מספר מפגשים קלינאיים לצד תרגול עצמאי בבית. משך הטיפול תלוי בחומרת הבעיה ובגורמיה, אך שיפור ראשוני ניכר מתרחש לרוב תוך 6-8 שבועות. במקרים של שיקום לאחר ניתוח ערמונית, ניתן להתחיל בתהליך מקוון עוד לפני שמגיע התור לטיפול פרטני, ולקצר בכך את משך ההחלמה.
כיצד בוחרים פיזיותרפיסט מתמחה ברצפת האגן הגברית?
לא כל פיזיותרפיסט מתמחה בתחום רצפת האגן, ובטח לא ברצפת האגן הגברית ספציפית. מדובר בהתמחות הדורשת הכשרה מיוחדת בפיזיולוגיה של האגן, טכניקות אבחון קליני ייעודיות, ומומחיות בגישות הטיפוליות הרלוונטיות. בבחירת הפיזיותרפיסט, כדאי לשאול על ניסיון ספציפי בטיפול בגברים, על שיטות האבחון בהן הוא משתמש, ועל הגישה הטיפולית הכוללת.
קיים הבדל משמעותי בין טיפול "קבוצתי" המבוסס על תרגול כללי לבין טיפול אישי הכולל הערכה קפדנית ותוכנית מותאמת. המחקר תומך בברור בעדיפות הטיפול האישי על פני תרגול עצמאי בלבד, בעיקר בשלבים הראשוניים של השיקום.
פיזיותרפיסט מומחה לרצפת האגן הגברית
דוגמה לגישה מקצועית ומעמיקה כזו ניתן למצוא אצל רוני קוליאקוב – פיזיותרפיה לרצפת האגן https://www.roniphysio.co.il/, פיזיותרפיסט מוסמך מאז 2009 וסגן מנהל מערך הפיזיותרפיה בבית חולים מאיר. קוליאקוב מחזיק בתואר ראשון ושני בפיזיותרפיה, ועשרות קורסים מקצועיים, ובשנים האחרונות התמחה ספציפית בטיפול בשרירי רצפת האגן בגברים. גישתו משלבת ידע אקדמי מעמיק עם ניסיון קליני עשיר ויחס אישי ואמפתי לכל מטופל.
הטיפול מתחיל בהערכה מקיפה ומדויקת שמאפשרת בניית תוכנית אישית, ממוקדת לצרכים ולמטרות של כל מטופל. תחומי הטיפול כוללים: שיקום לאחר ניתוחי ערמונית, חיזוק שרירי רצפת האגן (כולל הדרכה לתרגילי קיגל), כאבי אגן כרוניים, תפקוד מיני, ובריחת שתן. קוליאקוב מציע גם תוכנית שיקום מקוונת המאפשרת התחלת הטיפול עוד לפני קבלת תור לטיפול פרטני.
האם ניתן לקבל החזר ביטוחי על טיפול פיזיותרפי ברצפת האגן?
חברי קופות חולים לאומית וכללית עשויים לקבל החזר חלקי על טיפול פיזיותרפי ברצפת האגן, בכפוף להפניה רפואית מתאימה. בנוסף, מבוטחים בביטוח בריאות פרטי המכסה פיזיותרפיה עשויים להיות זכאים להחזר מלא או חלקי. מומלץ לברר מול קופת החולים ומול חברת הביטוח את תנאי הכיסוי לפני תחילת הטיפול. משרד הבריאות הישראלי מפרסם עדכונים על סל השירותים לפיזיותרפיה בקופות החולים.
הסיבות העיקריות לפנות לטיפול פיזיותרפי ברצפת האגן:
- דליפת שתן בזמן מאמץ, שיעול או עיטוש
- שיקום לאחר ניתוחי ערמונית (TURP, HoLEP, כריתה מלאה)
- כאב כרוני באזור האגן, הפרינאום או השופכה
- ליקויים בתפקוד המיני – זקפה, שפיכה מוקדמת
- עצירות כרונית וקשיים בהתרוקנות
מתי כדאי לפנות קודם לרופא לפני פיזיותרפיסט?
ברוב המקרים, פנייה ישירה לפיזיותרפיסט מומחה ברצפת האגן מאפשרת קבלת הערכה מלאה וטיפול ממוקד. עם זאת, ישנם מצבים שבהם כדאי לפנות לרופא כקדם-שלב: כאב חריף ופתאומי באגן, דם בשתן, ירידה לא מוסברת במשקל, קשיים במתן שתן המלוחים בכאב עז, או תסמינים עצביים כמו חוסר תחושה בגפיים. מצבים אלה מצריכים בירור רפואי לפני תחילת הטיפול הפיזיותרפי.
על פי ההמלצות של החברה הבינלאומית לקונטיננס (ICS), פיזיותרפיה מהווה את קו הטיפול הראשון המועדף לרוב ליקויי רצפת האגן לפני שיקול תרופות או ניתוח.
אין סיבה לסבול בשקט
בעיות ברצפת האגן אצל גברים הן תופעה נפוצה, נרחבת, ולעיתים קרובות – שקטה. גברים רבים חיים עם תסמינים שנים ארוכות, מתוך בושה, בורות, או אמונה שמדובר בחלק "בלתי נמנע" של ההזדקנות. המציאות שונה לחלוטין: הגוף מסוגל להשתקם, הכלים הטיפוליים קיימים, והתוצאות יכולות להיות מרשימות.
הצעד הראשון הוא פנייה לפיזיותרפיסט מומחה ברצפת האגן הגברית, המסוגל לבצע הערכה מדויקת ולבנות תוכנית טיפולית אישית. ככל שהטיפול מוקדם יותר – כך תהליך ההחלמה מהיר ויעיל יותר. לפיזיותרפיה לרצפת האגן יש פוטנציאל לשנות את איכות החיים של הגבר באופן משמעותי – ולהחזיר לו את מה שחשב שאבד.